כמחצית מהבתים בחלק הירושלמי של ולאג'ה בסכנת הריסה

בשבוע שעבר דחה בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים עתירה של מספר משפחות מולאג'ה נגד צווי הריסה שהוצאו לבתיהן. במקביל דחה בית המשפט המחוזי עתירות דומות של משפחות אחרות מהכפר. כתוצאה מכך 14 בתים בולאג'ה עלולים להיהרס השבוע. העתירות מתנהלות בבתי המשפט בירושלים שכן מדובר בבתים שנמצאים באותו חלק של הכפר אשר סופח לירושלים ב-1967, עין ג'ואיזה שמו.

עורכי הדין שמייצגים את המשפחות יגישו ככל הנראה עררים לערכאות המשפטיות המתאימות מה שאולי יעכב את ביצוע ההריסות. אולם לתושבי הכפר ברור שההליכים המשפטיים לבדם לא יצליחו לבטל את ההריסות ושמדובר בלא יותר מדחיה של הקץ. נוסף על 14 הבתים שנמצאים בסכנה מיידית מתנהלים בבתי המשפט עוד כ-38 עתירות נגד צווי הריסה שהוצאו לבתים בעין ג'ואיזה. יותר מ-50 משפחות – כמחצית מהתושבים בחלק הזה של הכפר – נמצאות בסכנה לאבד את ביתן.

מאז אפריל 2016, פועלת המדינה באופן מוגבר על מנת לבצע הריסות בכפר. כ-30 צווי הריסה חולקו ב-13 החודשים האחרונים ומתוכם בוצעו באופן מיידי שבע הריסות. הבתים בולאג'ה נבנים ללא היתר משום שעיריית ירושלים מעולם לא הכינה תכנית מתאר לכפר. בהיעדר תכנית מתאר אין אפשרות לקבל היתרי בניה.

אחד הבתים שנהרסו בכפר באפריל שעבר

לעומת זאת, בהתנחלות הר גילה שצמודה לכפר מדרום ובשכונת/התנחלות גילה שנמצאת מעבר לואדי מזרחית לכפר, אישרה ישראל בניה של אלפי יחידות דיור על אדמות שחלק גדול מהן הופקע מהכפר.

לפני עשר שנים ואחרי שישראל הרסה בכפר עשרות בתים, יזמו התושבים הכנה של תכנית מתאר. את התכנית הכין בהתנדבות המתכנן קלוד רוזנקוביץ. התכנית נדחתה בועדות התכנון על חודו של קול ובכך הושם לאל הניסיון התמים לקבל צדק בתמורה להכרה בכללי המשחק הישראלים. קלוד נפטר השבוע אחרי שנים של התמודדות עם מחלה קשה שגם במהלכה המשיך בפעילות התנדבותית למען ירושלים ותושביה.

בשבועות האחרונים גם הושלמה הבניה של המקטע הלפני אחרון של גדר ההפרדה באזור ולאג'ה. הגדר מקיפה כעת את רובו של הכפר לאורך מספר קילומטרים ומנתקת אותו מירושלים. אם התושבים קיוו שיחד עם הפגיעה הקשה של בניית הגדר – עקירה של אלפי עצי זית ואבדן של רוב השטחים החקלאיים של הכפר שהגדר משאירה בצד הישראלי ושישראל הפכה לגן לאומי ואתר פיקניקים לישראלים – תיפסק לפחות הריסת הבתים הרי שתקוה זו התנפצה.

החומה והגדר בולאג'ה

אחד מחברי המועצה בכפר מספר שהטלפון שלו אינו מפסיק לצלצל מאז התפרסמה החלטת בתי המשפט בשבוע שעבר. "כל הכפר מתקשר אלי. 'אתם חייבים לעשות משהו' , הם דורשים ממני. אבל מה אנחנו יכולים לעשות. אנחנו בסך הכל מועצה מקומית, מה הם רוצים? שאקח את הטנקים שלי ואעלה על ישראל?". גם אל עורכי הדין שלהם המשפחות המאוימות אינן מפסיקות להתקשר, וגם הם אינם יכולים להבטיח דבר.

וטוב שכך. פעם אחר פעם מוכיח בית המשפט הישראלי שהוא אינו מקום של צדק עבור פלסטינים. לכן ההסתמכות הרבה של פלסטינים על הערוץ המשפטי משמעה ויתור מרצון על מאבק קהילתי והתנגדות שלא מכפיפה את עצמה לכללי המשחק הישראלים; כללים שמלכתחילה מכוונים נגדם.

ולאג'ה, כפר שנבנה אחרי 1948 בידי פליטים מולאג'ה המקורית, הוא אולי לא המקום שבו תינתן תשובה לפער הכוחות האכזרי בין ישראל לפלסטינים. אבל כשמחצית מעין ג'ואיזה נמצאת בסכנת הריסה משהו יהיה חייב לקרות. אנחנו שתומכים בכפר נמשיך להיות שם ולקחת חלק במה שקורה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s