ההשתלטות על אדמות ולאג'ה מתקדמת

השבוע הודיע הצבא לתושבי ולאג'ה שבקרוב יועבר המחסום שבין הכפר לירושלים (ושהם אינם רשאים לעבור בו) ממקומו הנוכחי ליד עין יאלו (עין יעל) אל כיוון הכפר. מדובר בחלק מתהליך שהחל – יותר נכון התחדש – לפני כחצי שנה.

בסוף אפריל דיווחנו על חידוש העבודות להקמת גדר ההפרדה מסביב לכפר. מאחר שכבר לפני 4 שנים הושלמה רוב התשתית להקמת הגדר, העבודות התקדמו במהירות ומאז אוגוסט מוקף רוב הכפר במכשול: בדרום הכפר מדובר בחומה ומסביב למזרח וצפון הכפר זו גדר בגובה כ-8 מטר.

העבודות נעצרו באוגוסט ולהשלמת הגדר עד לכביש המחבר בין ירושלים לכפר ולהתנחלויות המועצה האזורית גוש עציון נותרו כ-500 מטר. בקטע אחרון זה גם לא נעשו כל עבודות תשתית (שכאמור ביתר התוואי הושלמו כבר לפני 4 שנים ושמהוות את מרבית העבודה הנדרשת להקמת הגדר). כרגיל, המדינה פועלת בלי להסביר דבר לתושבי הכפר. בולאג'ה לא יודעים מדוע העבודות נעצרו ומתי ישראל מתכוונת לסגור גם את 500 המטרים הללו שמהווים את דרך הגישה היחידה שנותרה מהכפר לשטחים נרחבים של אדמות חקלאיות פרטיות.

הגדר בחלק הצפוני של הכפר

בתצפית משכונת גבעת משואה הגדר נראית היטב

להגדלה ליחצו על התמונה: תצפית ממושב עמינדב אל הכפר והגדר סביבו. אפשר לראות את שטחי הטראסות הנרחבים שנשארו מהצד הישראלי של הגדר ויאבדו לתושבי הכפר.

כשהגענו למסיק בכפר ב-27 באוקטובר ראינו שימים ספורים קודם לכן החל הצבא להוסיף לגדר האנכית גם גדר תיל. כעת, לאורך כמעט 3 קילומטרים הכפר מוקף בגדר תיל בגובה 8 מטר. הגדר חולפת מטרים ספורים מבתים ולאורך רחובות ראשיים בכפר. מדי יום חווים תושבי ולאג'ה את ההשפלה שבלהיות כלואים מאחורי גדר תיל, וזו עוד המחשה – לא ראשונה – לאופן שבו ישראל מתייחסת אליהם.

 

כמה ימים מאוחר יותר הותקן שער גדול במנהרה שהצבא חפר מתחת לגדר ושמחברת בין הכפר לבית של משפחת חג'ג'לה שנותר מהצד הישראלי של הגדר. כידוע, ישראל תכננה את הגדר בתוואי שמנתק את הבית משאר הכפר. למרות לחצים רבים שהצבא הפעיל על המשפחה – עומאר, אימאן ו-3 ילדיהם כולם מתחת לגיר 18) – היא מיאנה לוותר על ביתה. ובמקום לשנות את התוואי ((הגדר עצמה טרם נבנתה אז) כמה מטרים כדי לאפשר למשפחה להישאר חלק מקהילת הכפר, החליט הצבא לחפור מנהרה שתעבור מתחת לגדר בין הבית לשאר הכפר.

עומאר וחאכם חג'ג'לה בפתח המנהרה לביתם

כעת, התקנת השערים מסמנת את סגירתה הקרובה של המנהרה. כמובן שגם לגבי המועד המדויק של סגירת המנהרה הצבא אינו טורח ליידע את הכפר. עם התקנת השערים נאמר לעומאר שבתוך שבועיים הם ינעלו אולם בינתיים הדבר לא התרחש.

לכשתיסגר המנהרה, תיחסם סופית הדרך שמחברת את חלקו הצפוני של הכפר אל העיירה בית ג'אלה ולכפר כולו תישאר יציאה יחידה אל יתר שטחי הגדה. על פי ההסדר עם הצבא בני משפחת חג'ג'לה יוכלו לפתוח את השער ולעבור בו בחופשיות. אולם הצבא הטיל שורה של מגבלות שיקשו מאוד על ביקורים של תושבי הכפר וקרובי משפחה בבית המבודד. כלל לא ברור האם המשפחה תצליח להישאר בבית בתנאים אלו ואפשר לנחש שבצבא עדיין שואפים להביא לסילוקם.

חדשות ערוץ 10 שידרו כתבה על גדר התיל, חסימת המנהרה ומשפחת חג'ג'לה.

השבוע נתלו באזור הכפר שלטים המודיעים על כוונת הצבא להזיז את המחסום בכביש שבין ולאג'ה וירושלים ממיקומו ליד עין יאלו (עין יעל) אל כיוון הכפר. עדיין לא ברור מתי הדבר יצא לפועל אולם אפשר לשער שמדובר במספר שבועות או חודשים. הזזת המחסום נועדה מצד אחד לחסום (בשילוב עם גדר ההפרדה) את גישתם של תושבי ולאג'ה אל 1,000 דונם של אדמות חקלאיות פרטיות שנשארו מהצד הישראלי של הגדר. מדובר באבדן לא רק של פרנסה וקניין אלא גם בחלק מהזהות של הכפר החקלאי שיאבד כעת את עין חניה, המעיין הגדול האחרון שנותר לו.

מצד שני, הזזת המחסום תאפשר לתושבי ירושלים להגיע אל אדמות ולאג'ה בלי לעבור במחסום. כך הם יוכלו לדמיין שהם עדיין בתחומי העיר ולא יצאו אל המרחבים הפלסטינים שסביבה.

מאז שנת 2010 ובמקביל לבניית הגדר בולאג'ה קידמו רשות הטבע והגנים ועיריית ירושלים את הפיכתן של אדמות ולאג'ה לגן לאומי בשם נחל רפאים. הקירבה של השטח לעיר (דקות ספורות מהקצה של פארק המסילה ומשכונות כמו מלחה, גבעת משואה והקטמונים) תמשוך קרוב לוודאי ירושלמים רבים.

אפשר לנסות לדמיין את המראה: ישראלים מבלים בפיקניק מסביב למעיין הגדול או בטראסות היפהפיות ועשרות מטרים מהם נמצאים בעלי הקרקע שגדר תיל מונעת מהם להגיע לאדמתם. האם הירושלמים המבלים ידעו – האם יסכימו לדעת? – שהם לוקחים חלק בהשתלטות על קרקעות? האם יבינו שמאחורי החזות ה"לא פוליטית" של טבע ונוף מסתתר עוול של מעשה גזל גדול? העיתונאית עמירה הס הגיעה לאחד מימי המסיק שלנו בכפר וזה מה שהיא פרסמה לאחר מכן על חוסר הענין של ישראלים רבים במה שאנו מחוללים בולאג'ה ובמקומות אחרים.

מאז פרסום הידיעה על הכוונה להזיז את המחסום אנחנו נשאלים האם תושבי הכפר ינסו לפנות אל בית המשפט כדי למנוע את הזזת המחסום וסילוקם מאדמותיהם. נכון לעכשיו בכפר שוקלים את צעדיהם. אולם תושבי ולאג'ה יודעים שמערכת המשפט הישראלית לא תביא להם צדק ולא תגן על זכויותיהם: בית המשפט העליון דחה לפני 5 שנים את עתירת הכפר לשנות את תוואי הגדר כך שתתרחק מעט מהכפר ולא תנתק אותם מאדמותיהם. ועדות התכנון דחו בשנת 2013 את התנגדות בעלי הקרקעות ואישרו את הפיכת אדמות ולאג'ה ל"גן לאומי לרווחת תושבי ירושלים". רשויות המשפט הן חלק מהמערכת הישראלית; מערכת שנלחמת בפלסטינים ורומסת את זכויותיהם הבסיסיות.

אלו הם פניה של ישראל דהיום וכולנו לשותפים למעשים הללו.

מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“ההשתלטות על אדמות ולאג'ה מתקדמת

  1. אפשר להשתגע מהאלימות של המדינה.

  2. פינגבק: איך בונים טראסה – הזמנה לסדנה בולאג'ה | ידידי אל-ולאג'ה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s