חוק קמיניץ הופעל לראשונה בולאג'ה ולחץ ההריסות בכפר גובר

בית המשפחה שזכתה לכבוד המפוקפק להיות הראשונה בולאג'ה שנגדה מופעל חוק קמיניץ

בארבעה בפברואר חל ציון דרך נוסף במסכת המתמשכת של הריסות הבתים בולאג'ה. היתה זו הפעם הראשונה בכפר שפקח של היחידה הארצית לתכנון ובניה הוציא לפועל את אמצעי הענישה החדש והדרקוני של "חוק קמיניץ". הפקח רשם למשפחה בת שבע נפשות בכפר קנס מנהלי בסך 200,000 ₪ בגין בניה ללא היתר. באותו יום הוא גם רשם קנס מנהלי לאלמנה קשישה וערירית. בגלל שהיא גרה בחדר קטן הקנס היה בסכום של 75,000 ₪ "בלבד".

הגענו אל בית המשפחה. כמו משפחות רבות בכפר מדובר במתחם שיש בו מספר בתים של בני המשפחה המורחבת: הסבתא האלמנה שהיא ובעלה בנו את ביתם בולאג'ה "החדשה" אחרי שתושבי הכפר המקורי נעקרו בנכבה. כעבור דור התחילו ילדיהם להתחתן ולהקים לעצמם בתים על שטח האדמה של ההורים. כעת אלו הנכדים שצריכים בית להקים בו משפחה. אבל פקחי היחידה הארצית עטים כיום על כל מבנה חדש בכפר ומוציאים לו צו הריסה.

את צווי ההריסה מכירים בכפר היטב. וגם קנסות גבוהים של עשרות אלפי שקלים תושבי הכפר כבר נאלצו לשלם. אבל סכום כזה של 200,000 ₪ הוא בלתי נתפס מבחינתם. "ובכל יום שעובר מוסיפים 750 שקל לקנס", אומר לי אבי המשפחה ומחייך, "השתגעו". אני מעיר על כך שהוא מחייך ושואל אותו אם הוא מצליח לישון בלילה. "לא ביום ולא בלילה. אין רגע שאני לא חושב על זה".

בית שישראל הרסה בולאג'ה בספטמבר שעבר

ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הוביל לפני שלוש שנים את שינוי חוק התכנון והבניה. המהלך נולד אחרי שממשלת נתניהו החליטה בסוף שנת 2015 להקצות 15 מיליארד ₪ לתכנית חומש "לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים" שנועדה לתת מענה (חלקי ביותר) לעשורים של אפליה. חלק ממפלגות הקואליציה לא אהבו את הקצאת התקציב לטובת האוכלוסייה הערבית וכמהלך נגדי הוחלט בממשלה לשנות את חוק התכנון והבניה על מנת להגביר את הריסות הבתים בישובים הערבים. "חוק קמיניץ" מגביל את היכולת של בית המשפט להתערב במקרים של בניה ללא היתר ולהגן על משפחות מפני הריסת ביתן. בנוסף החוק משית קנסות עתק על מי שבונים או מתגוררים בבית ללא היתר בניה. להרחבה על חוק קמיניץ אפשר לקרוא כאן.

אב המשפחה מלא חרדה מהאיום על הבית ומהסנקציות שיוטלו עליו בגלל שאינו יכול לשלם את הקנס. הוא מבקש שנגיד לו מה כתוב בצו שהפקח השאיר. אנחנו קוראים ואז מתברר שאם לא יבצע את ההריסה תוך שלושים יום הקנס יוכפל. לא 200,000 אלא 400,000 שקלים. ובכל יום נוסף שעובר הקנס יגדל ב- 750 שקלים. מבחינתו אין הבדל: 200,000 ש"ח זה סכום דמיוני לא פחות מאשר כפליים הסכום. "אין לנו לאן ללכת. איפה הם רוצים שנגור?"

יישומו המלא של "חוק קמיניץ" החל בשנת 2019 והשלכותיו קשות ביותר. למשל במהלך השנה שחלפה במזרח ירושלים, בהיעדר נתיב משפטי יעיל ומפחד הקנסות הגבוהים, ארבעים משפחות הרסו בעצמן את הבית שלהן. מדובר בגידול של פי שלוש בהריסות העצמיות בהשוואה לשנים הקודמות. החוק הדרקוני הזה נוצר במכוון על מנת לפגוע באוכלוסייה הערבית שרבים בה נאלצים לבנות ללא היתר בניה בשל מדיניות מכוונת של הממשלה שאינה מאשרת תכניות מתאר בישובים הערביים.

כעת חוק קמיניץ הגיע גם אל ולאג'ה. הפעלתו בכפר היא אכזרית במיוחד שכן המדינה מעולם לא הכינה בו תכנית מתאר. כשהתושבים הכינו תכנית מתאר ביזמתם – בעזרתו של האדריכל קלוד רוזנקוביץ ז"ל – המדינה סירבה לאשר אותה. ללא תכנית מתאר אין לתושבים שום אפשרות לקבל היתר בניה. ואכן, במתחם של המשפחה יש עשרה בתים. המדינה כבר הרסה ארבעה מהם ונגד שניים נוספים עומדים צווי הריסה. לפני ארבע שנים כבר הגענו למתחם הזה אחרי שהמדינה הרסה בו את הבית של אחד האחיינים של המארח שלנו.

ב-2016 נהרס הבית של האחיין

אני שואל את אבי המשפחה מה המשכורת שלו. הוא מספר שהוא עובד כנהג מונית בבית לחם ומרוויח כ-3,000 ₪ בחודש. והנה עוד אירוניה אכזרית: הקנסות הגבוהים בחוק קמיניץ נקבעו לפי מדדים המתאימים לכלכלה הישראלית. החוק חל בולאג'ה מכיוון שהכפר סופח לירושלים. אבל תושבי הכפר לא קיבלו תעודות זהות ישראליות ולכן בניגוד לשאר תושבי מזרח ירושלים רובם מנועים מלעבוד בישראל וכושר ההשתכרות שלהם נמוך בהרבה מהממוצע בישראל. בשבילם מדובר בסכומים אסטרונומים. הוא עושה את החישוב בראש: "הגדלת הקנס ב-750 ₪ ביום זה יותר מ 20,000 שקל בחודש. המשכורת שלי לא מספיקה אפילו בשביל לשלם להם לשבוע אחד". המצב האבסורדי גורם לא שוב לחייך.  יש לו חמישה ילדים, הגדולה בת עשר, וכמה מהם מתרוצצים לידינו בחדר האורחים. "הגדולה מבינה מה קרה?" אני שואל. "חס וחלילה" הוא עונה והפעם הוא לא מחייך.

כמו כל רשות מקומית עיריית ירושלים אמורה להיות האחראית על אכיפת חוקי התכנון והבניה בתחום העיר. ואכן מדי שנה העירייה – שכמעט ואינה מאשרת תכניות מתאר בשכונות הפלסטיניות – מוציאה לפועל עשרות רבות של הריסות במזרח ירושלים. אבל בולאג'ה העירייה מעולם לא סיפקה שירותים כלשהם. לא פינוי אשפה, לא חינוך … כלום. והיא גם לא מבצעת שם הריסות בתים.

את השירותים שהעירייה לא מספקת התושבים נאלצים לממן בעצמם או להסתמך על תרומות של מדינות אירופאיות. אבל בתחום הריסות הבתים המדינה דאגה לתחליף: היחידה הארצית לאכיפת חוקי התכנון והבניה מקבלת תקציבים מיוחדים ואמורה לפעול בצורה אגרסיבית כדי למנוע בניה ללא היתר בשטחים פתוחים. התושבים מספרים שפקחי היחידה מגיעים לכפר כמה פעמים בחודש ושכל שבוע רחפן טס בסיבובים מעל הכפר ומצלם על מנת לזהות בניה חדשה. היחידה החלה לפעול בולאג'ה בשנת 2016 ובארבע השנים שמאז פקחיה הוציאו עשרות צווי הריסה. כיום, כ-50% מהבתים בשטח הכפר שסופח לירושלים מאוימים בצווי הריסה ובארבע השנים האחרונות בוצעו כ-15 הריסות. אבל ולאג'ה הוא כמובן לא "שטח פתוח". במקום להקצות תקציבים להריסת בתים בכפר הגיע הזמן שהמדינה תכין שם תכנית מתאר ותאפשר לתושבי ולאג'ה לחיות בלי פחד בבתיהם.

בית שנהרס בולאג'ה בקיץ 2018

תגובה אחת ל-“חוק קמיניץ הופעל לראשונה בולאג'ה ולחץ ההריסות בכפר גובר

  1. אני מרגישה בושה עמוקה שהמדינה שלי יוצרת עוולות כאלו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s