הוועדה המחוזית דחתה את תכנית המתאר של ולאג'ה וסכנת ההריסות בכפר חמורה מתמיד

מפת התכניות באזור ולאג'ה שהוכנה בידי עמותת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון"

ב-25 בינואר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים קיימה דיון בשאלת התכנון בולאג'ה. הוועדה נדרשה לשתי סוגיות:   1) ברמה הקונקרטית קידומה או דחייתה של תכנית המתאר שהגישו תושבי ולאג'ה . 2) ברמה העקרונית קביעת עמדה לגבי עצם האפשרות להסדרת המצב התכנוני בכפר.

הוועדה המחוזית החליטה לדחות את תכנית המתאר של התושבים. יתרה מכך, למרות שהוועדה קבעה שתכנון עתידי יוכל להכשיר את המבנים שהיו קיימים בכפר בשנת 1967 ואולי אף להוסיף מעט עליהם, היא גם פירטה שורה ארוכה של הגבלות שמצרות מאוד כל אפשרות לתכנון למגורים בכפר.

כך נכשל מאמץ ארוך שנים של תושבי ולאג'ה לקדם תכנון ראוי בכפר ולשים סוף למציאות האכזרית של הריסות בתים בלתי פוסקות בו. החלטת הוועדה המחוזית מעמידה בסכנה את עצם קיומו של הכפר: היא פותחת פתח להריסת רוב הבתים בשטח של ולאג'ה שסופח לירושלים ובעצם לגירוש התושבים מהכפר.

הוועדה פירטה בהחלטתה (שאותה אפשר לקרוא כאן) שורה ארוכה של נימוקים. קריאה ביקורתית של נימוקים אלו מראה את האופן המניפולטיבי שבו מגויסת מערכת התכנון והבניה כדי לכסות בכסות מקצועית-בירוקרטית את המדיניות הפוגענית שכל מטרתה סילוק פלסטינים מירושלים.

אחד הבתים שנהרסו בכפר בשנים האחרונות

לצורך הבנה של החלטת הוועדה והשלכותיה צריך לדעת שמאז 1967 מדינת ישראל מסרבת להכין תכנית מתאר לחלק המסופח של ולאג'ה. ולכן אין כל אפשרות לקבל היתרי בניה לבניה שם. מאז 2016 הוגבר מאוד קצב הריסות הבתים בחלק המסופח של הכפר –  זאת כתוצאה מסדרה של החלטות ממשלה במטרה  להחמיר את הריסות הבתים ביושבים ערביים בכלל ובמזרח ירושלים בפרט. לכן כיום חלק ניכר מבתי הכפר מאוימים בהריסה ולבני הדור הצעיר אין כל אפשרות לבנות לעצמם בית ברצותם להתחתן. מאחר שהמדינה לא קיימה את החובה הבסיסית של הכנת תכנית מתאר לשכונה החליטו התושבים כבר לפני 15 שנים לנסות לעשות זאת בעצמם. מדובר בפרויקט מורכב – ויקר – שכלל אינו אמור להיות באחריות של תושבים. כעת גם ניסיון זה נדחה בידי ברשויות המדינה.

הנימוק המרכזי שהוועדה הביאה להתנגדותה לפיתוח מגורים בולאג'ה הוא ערכי הטבע החשובים שלטענתה יש בכפר. לו היה מדובר בנימוק כן וענייני הרי שהיתה כאן דילמה אמתית של מציאת פתרון ראוי נוכח צרכים סותרים: מצד אחד הצורך של תושבי הכפר במגורים שיתנו מענה לצרכי הדיור הנובעים מגידול האוכלוסייה ומצד שני הצורך לשמור על שטחים פתוחים ולהגן על ערכי טבע הראויים לשימור.

אלא שכשמשווים את  נימוקיה של הוועדה למציאות בשטח מבינים שהוועדה השמיטה לחלוטין את החלק הראשון של המשוואה ובמקום זאת בחרה להציג את הדברים בצורה הכי מגמתית שאפשר. בואו נראה איך היא עשתה זאת: בכחול נביא ציטוטים מתוך נימוקי הוועדה ואחריהם נסביר עד כמה הם מניפולטיבים.

"הוראות תכנית תמ"מ 30/1 [קובעות כי] התכנון באזור [ולאג'ה] יכלול פארק עירוני ובו שטח פתוח משמעותי. על אף שייעוד הקרקע לפי התמ"מ הוא "אזור פיתוח עירוני" הרי שתמ"מ 30/1 קבעה כי באזור ולאג'ה יהיה פארק עירוני … ויושם דגש על שימור ערכי המורשת החקלאית וההיסטורית … שמירה על הערכים הייחודיים של האזור המתאפיין בערכיות נופית וסביבתית גבוהה ברצף של שטחים פתוחים ובערכי תרבות חקלאית יוצאת דופן ועתיקה… השטח מיועד לשטח פתוח בו יותרו גינון קהילתי, שבילים ופעילות נופש ואסורה בו הקמה של בניינים מכל סוג שהוא."

תכנית תמ"מ 30/1 היא תכנית המתאר של מחוז ירושלים. הוועדה נתלית בכך שהתכנית הזו קובעת שיש צורך בפארק באזור ולאג'ה. אבל אפשר גם לתכנן פארק וגם לתכנן שכונת מגורים. הרי יש מספיק שטח לשניהם. ואם נתלים בתכנית תמ"מ 30/1 אז העובדה היא שהיא כן קבעה את ולאג'ה כאזור פיתוח עירוני. כלומר תמ"מ 30/1 דיברה על גם וגם. הוועדה המחוזית מתעלמת מכך ומתמקדת רק בחלק של הפארק.

בכלל, לפני שנצלול לפרטים כדאי להצביע על ענין מהותי שנמצא בבסיס הדברים. הוועדה מנגידה בין בניה למגורים ובין שימור שטחי החקלאות המסורתית ושמירה על שטחים פתוחים. אבל העובדה היא שבולאג'ה המגורים, הטבע והחקלאות משתמרים אלו לצד אלו. גם אחרי 54 השנים מאז 1967 ותהליכי המודרניזציה שעוברים על החברה הפלסטינית, תושבי ולאג'ה השכילו לפתח את הכפר שלהם  – בעודם "בונים בניגוד לחוק" – באופן שבו מתקיימים בו ערכי טבע, נוף וחקלאות היסטורית שהוועדה טוענת שהם יקרי ערך ודורשים שימור. זו ההוכחה האולטימטיבית לכך שההנגדה שהוועדה מציגה לא מחזיקה מים ושאפילו אם יש מקום להגבלות מסוימות הרי שפיתוח מגורים בולאג'ה דווקא משתלב היטב עם הטבע שהוועדה המחוזית לכאורה רוצה להגן עליו.

אם כבר, אזי צורת הישוב הכפרית-חקלאית שעדיין מתקיימת בולאג'ה היא הדבר שראוי לשמר ולהגן עליו. מדובר בתרבות חקלאית שהיא אחד האוצרות של הארץ הזו. תרבות שיצרה יחד עם הטבע לאורך מאות ואלפי שנים את הנוף הייחודי של הרי ירושלים. . צורת המגורים שמשתמרת בולאג'ה נעלמה לחלוטין משאר חלקיה של מזרח ירושלים ובניגוד להפרדה המלאכותית שהוועדה מציגה בין חקלאות ומגורים היא מבוססת על מארג יפהפה של טראסות, אזורי מגורים ושטחים פתוחים. בניגוד למצג של הוועדה הרי שכדי לשמר את "התרבות החקלאית יוצאת הדופן והעתיקה" דווקא חיוני שתושבי ולאג'ה ימשיכו להתגורר בכפר : אם יהרסו את בתיהם מי בדיוק ישמר את החקלאות?

בחזרה להחלטת הוועדה ולצורך הגדול שהיא רואה בהקמת פארק דווקא בולאג'ה.
באופן תמוה מאוד הוועדה לא מזכירה במילה את העובדה ש-1,000 דונם מהאדמות החקלאיות של ולאג'ה כבר נלקחו לטובת פארק עירוני ועליהן הוכרז גן לאומי נחל רפאים. אם יש כבר פארק מדוע צריך להרחיב אותו על חשבון קורת הגג של מאות אנשים וקיומה של קהילה שלימה? די ברור שלא צריך אבל הוועדה מעלימה עובדת זו ויוצרת מצג כאילו אין כיום כל שימור בולאג'ה.

אלו הטראסות החקלאיות של ולאג'ה מסביב למעין עין ח'ניה שאותן החליטו הרשויות הישראליות להפוך לגן לאומי נחל רפאים שיהווה פארק עירוני וישמר שטחים פתוחים ונוף חקלאי

יתר על כן רשות הטבע והגנים קבעה בעבר לגבי האפשרות של תכנית מתאר בולאג'ה: "מדובר בערכים נופיים מעשה ידי אדם בעיקר ולפיכך ניתן ככל הנראה לאפשר פיתוח בשטח זה תוך שמירה על ערכיו".  הקביעה הזו אינה זוכה לכל אזכור מצד הוועדה שבוחרת להתעלם לחלוטין מעמדתו של הגוף הסטטוטורי ששמירה על שטחים פתוחים והגנה על הטבע היא תכלית קיומו.

לא רק הרשות להגנת הטבע אלא גם עיריית ירושלים והוועדה המחוזית עצמה כשעסקו בשאלת ההגנה על הטבע בירושלים לא ייחסו לשטח הבנוי של ולאג'ה חשיבות מיוחדת מבחינת ערכי הטבע שבו.מדובר בתכנית מתאר של "אתרי טבע עירוני" שיזמה עיריית ירושלים ושהוועדה המחוזית אישרה לפני כשנתיים. התכנית מסמנת את האזורים הרגישים מבחינת ערכי הטבע שבהם ושאותם יש לשמר או לפחות לוודא שפיתוח עירוני שכן מקודם לוקח אותם בחשבון. בתכנית הושקעה עבודה מקצועית רבה ועיריית ירושלים התגאתה בקיומה. 151 אתרי טבע עירוני מסומנים בתכנית והאזור בו נמצאים השטחים הבנויים של ולאג'ה אינו אחד מהם. גם עובדה זו אינה זוכה לכל התייחסות מצד הוועדה המחוזית.

הוועדה גם מעלימה מההחלטה שלה את העובדה שהשטח הבנוי שולאג'ה מוקף בגדר ההפרדה. החשיבות שלו כשטח פתוח פוחתת בהרבה מרגע שהוקף בגדר. ובכלל איך בדיוק יועיל לתושבי ירושלים פארק ושבילי הליכה שממוקמים מצידה הפלסטיני של הגדר? הוועדה אינה אומרת על כך מילה.

גדר ההפרדה מקיפה את ולאג'ה. אבל הוועדה המחוזית חושבת שתושבי ירושלים יבקרו בפארק שלכאורה אמור להיות שם. וכמובן, גדר ההפרדה בכפר יצרה את הנזק הסביבתי הכי גדול. אפשר היה לבנות אותה בתוואי אחר – מעט רחוק יותר מהכפר – שהיה מסב הרבה פחות נזק. את הרשויות הישראליות זה לא עניין.

לסיכום החלק הזה: הוועדה מצטטת – וגם זאת  באופן מניפולטיבי – את תמ"מ 30/1 אבל מעלימה את עמדת רשות הטבע והגנים ואת תכנית המתאר לאתרי טבע עירוניים. היא מדגישה – באופן לא מידתי – את הצורך בשימור אבל משמיטה את העובדה ששימור כזה כבר קיים. והיא טוענת שירושלים צריכה פארק בולאג'ה אבל מתעלמת  מכך שגדר ההפרדה מנתקת את "הפארק" המיועד מהעיר.

"תחום התכנית מצוי במרחק גדול מתחומי הפיתוח של העיר ובמנותק מפיתוח קיים ומתוכנן. הפיתוח אינו צמוד דופן לפיתוח קיים, מרוחק מאזורי הבינוי של העיר ירושלים ויקשה על אספקת שירותים מוניציפליים לתושבים בתחום התכנית."

נימוק כזה היה יכול להוות שיקול אם הדיון היה להקים שכונה חדשה בשטח של ירושלים שעד היום לא היה בנוי. אלא שהאמת היא הפוכה כמובן: ישראל  היא זו שהחליטה – באופן כוחני וחד צדדי – לספח לירושלים את הכפר ולאג'ה שהיה קיים עוד קודם ל-1967. והיא עשתה זאת כשהעובדה שהוא "מצוי במרחק גדול מתחומי הפיתוח של העיר ובמנותק מפיתוח קיים ומתוכנן" כלל אינה מפריעה לה. הכפר הוא עובדה מוגמרת ואם סיפחנו אותו עלינו לאפשר לתושביו קיום הוגן. במקום להכיר בכך הוועדה שוב מציגה תמונת מצב הפוכה מהמציאות בשטח.

יתר על כן גם ברמה העובדתית הנימוק הזה אינו אמת. ולאג'ה דווקא כן צמודה לאזורי מגורים אחרים וכלל אינה רחוקה משכונות ישראליות. ולאג'ה שסופחה צמודה כמובן לחלקי הכפר שלא סופחו. המתנחלות הר גילה צמודה מדרום לולאג'ה (על אדמות שהופקעו מהכפר); 700 מטרים ממזרח מתרחבת שכונת גילה על קרקעות שהופקעו מולאג'ה. 900 מטרים מצפון לכפר – על השטחים הנרחבים שאבדו לתושבי ולאג'ה ב-1948 ושידועים בישראל כ"רכס לבן" – נמצאת התכנית ליותר מ-5,000 דירות שאישרה לאחרונה הוועדה המחוזית; ובצמוד לחלק המערבי של ולאג'ה מקודמת בחודשים האחרונים תכנית להתנחלות חדשה.

אם כן, מסביב לולאג'ה – על שטחים פתוחים בהם קיימים אותם ערכי טבע שבולאג'ה – מקודמות תכניות בניה מאסיביות לישראלים. רק לפלסטינים בולאג'ה זה אסור. תמ"מ 30/1 אסרה כל בניה ברכס לבן אבל הוועדה המחוזית שמייחסת חשיבות כה רבה לתמ"מ כתירוץ למנוע תכנון בולאג'ה אישרה לפני שנים מעטות לשנות אותה כדי שאפשר יהיה לאשר את תכנית הבניה ברכס לבן.

"בהתאם לנתונים שנמסרו מהמנהל האזרחי בתחום הכפר ולאג'ה בשטח איו"ש [שטחי הכפר שלא סופחו ומוגדרים כשטחי C] קיימת תכנית מתאר מכוחה ניתנים היתרי בניה. בתאריך 17 בינואר 2021 דן המנהל האזרחי בתכנית מתאר חדשה [לשטחים הלא מסופחים של ולאג'ה]. ככל שתקודם תכנית זו היא צפויה לתת מענה נוסף לצרכי תושבי הכפר."

הוועדה טוענת שאין צורך לקדם תכנון למגורים בחלק המסופח של ולאג'ה מאחר ותושבי הכפר יכולים לקבל היתרי בניה בחלק הכפר שלא סופח. לוועדה אין כל בעיה לסתור כאן את הקביעה הקודמת שלה  שולאג'ה (המסופחת) מרוחקת מאזורי מגורים ומנותקת מפיתוח קיים.

הוועדה גם מתעלמת – ביודעין מן הסתם – מעובדה בסיסית: תושבי מזרח ירושלים שעוברים לגור בחלקים אחרים של הגדה המערבית מסתכנים בכך שישראל תשלול את מעמד התושבות שלהם ושהביטוח הלאומי יבטל את זכאותם לזכויות סוציאליות. לכן, תושבי החלק המסופח של ולאג'ה אינם באמת יכולים לעבור לגור בשטח C  של הכפר. בכלל, תפקידה של הוועדה מחוזית הוא לוודא שתכניות המתאר במחוז מספקות את צרכי הדיור של תושביו. לכן כשהוועדה קובעת שהפתרון לצרכי הדיור של החלק המסופח של ולאג'ה נמצא מחוץ לתחומי המחוז (ובעצם מחוץ לתחומי המדינה) היא מועלת בתפקידה.

בית שנהרס בולאג'ה בקיץ 2018

אלא שכמובן, בכל הנוגע לפלסטינים בירושלים תפקידה של הוועדה המחוזית הוא בדיוק לדחוק אותם מהעיר וזו הסיבה לאפליה ארוכת השנים בתחום התכנון והבניה במזרח ירושלים. הוועדה – במודע או שלא – חשפה כאן את המוטיבציה המנחה את מניעת התכנון במזרח ירושלים: שהפלסטינים יעברו לגור בגדה המערבית.

אחרי הפירוט הארוך של המניעות על תכנון בולאג'ה הוועדה הסבירה גם איזה תכנון למגורים כן אפשרי:
"נוכח הנסיבות המיוחדות של תושבי הכפר ולאג'ה  הוועדה סבורה כי ניתן יהיה לבחון קידום של תכנית באזור  המבוססת בראש ובראשונה על שמירת שטח פתוח בהתאם לתכנית תמ"מ 30/1 ותוך בחינת האפשרות לשמר חלק מהמבנים ההיסטוריים הקיימים בגרעין הכפר…"עיקרה של התכנית יהיה שטח פתוח תוך דגש על היבטי שימור החקלאות ההיסטורית …התכנית תציע טיפול במבנים לא חוקיים לרבות הריסה של המבנים אשר אינם עומדים בעקרונות התכנון. בכפוף לאמור לעיל אפשר יהיה לבחון הכשרה של המבנים ההיסטוריים הקיימים עוד משנות השישים של המאה הקודמת, כמו גם את האפשרות להוספת זכויות בניה מעל או בצמוד למבנים אלה. כל זאת בכפוף לבחינת האפשרות לשלב את המבנים האמורים בשטח הפתוח ובאופן שיבטיח שמירה על הערכים הסביבתיים ועל עיקר תחום הפארק העירוני שיוצע כשטח פתוח".

"הנסיבות המיוחדות של ולאג'ה" – למה הוועדה מתכוונת באמירה העמומה הזו? אחרי שפירטה וכתבה סעיפים ארוכים על הסיבות לא לתכנן אפשר היה לצפות שגם צרכי המגורים של תושבים שאין להם מקום אחר ללכת אליו והסיבות כן לתכנן בכפר יוצגו ויהיו חלק מהמשוואה. אבל לא. "נסיבות מיוחדות" שתי מלים בלבד שאינן אומרות מאום.

בצד החיובי, אחרי שנים ארוכות של סרבנות זו הפעם הראשונה שהוועדה המחוזית מכירה בצורך לאפשר תכנון למגורים בולאג'ה. השינוי הזה לא היה מתרחש בלי הנחישות של תושבי הכפר לדרוש תכנית מתאר. אלא שלמרבית הצער זו לא הכרה אמתית. הוועדה מעמיסה עוד ועוד מגבלות (את חלקן לא כללנו לצורך הקיצור) שימנעו תכנון הוגן בכפר . לפי נוסח ההחלטה  מרבית הבתים בכפר עלולים להיהרס ואין כל כוונה לאפשר פיתוח של מגורים לצרכים האמתיים של האוכלוסייה.

חשש להריסת בתים נרחבת בכפר

הביצוע של 38 צווי הריסה נגד בתים בולאג'ה התעכב עד להחלטה של הוועדה המחוזית לגבי תכנית המתאר. כעת, משהוועדה המחוזית החליטה כפי שהחליטה יש חשש גדול שבית המשפט יאשר את הריסת הבתים.  והאיום לכפר הוא אפילו יותר גדול: בתים נוספים עלולים לקבל צווי הריסה ובני הדור הצעיר שרוצים לתכנן אינם יכולים לבנות לעצמם בית בכפר כי במהירות יקבלו צו הריסה. זה נראה שהמדינה נחושה להרוס כמה שיותר בתים בחלק המסופח של ולאג'ה ולסלק את תושביו אל מחוץ לירושלים.

זה גם המקום לציין את המובן מאליו. הבעיה בולאג'ה היא לא תכנונית. ולאג'ה הוא שטח כבוש והוועדה המחוזית היא חלק מהמנגנון של המדינה הכובשת. ההחלטות מתקבלות מעל הראש של תושבי ולאג'ה ולמען מטרות שמלכתחילה הוגדרו נגדן. זו המהות של הענין והטקסט הארוך שכתבנו הוא רק פרטים שנובעים מממנה.

ובכל זאת אי אפשר להרים ידיים. למרות ההגבלות הרבות נגד תכנון בוולאג'ה הוועדה המחוזית הכירה לראשונה באפשרות לתכנון מוגבל בכפר. הכרה זו הגיעה אחרי שנים ארוכות של סרבנות מוחלטת של הוועדה והיא לא היתה מתרחשת בלי הנחישות של הכפר לדרוש שוב ושוב תכנון הוגן. זו גם כמובן האחריות שלנו כישראלים לפעול מול רשויות התכנון על מנת לדרוש שבתי הכפר לא יהרסו ושתאושר שם תכנית מתאר הוגנת. וזה מה שאנחנו שואפים לעשות.

4 תגובות ל-“הוועדה המחוזית דחתה את תכנית המתאר של ולאג'ה וסכנת ההריסות בכפר חמורה מתמיד

  1. לקרוא ולבכות

  2. פינגבק: Wann begreift ihr es endlich! Kritik am Staate Israel ist kein Antisimitismus! -

  3. פינגבק: שוב הריסות בתים בולאג'ה ומורה נבוכים למצב התכנוני בכפר | ידידי אל-ולאג'ה

  4. פינגבק: לפני שהספיקו לערער: הדחפורים הרסו בתי שתי משפחות בוולאג'ה - שיחה מקומית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s