ישראל ממשיכה להכות בולאג'ה – נעילת השער של משפחת חג'ג'לה וצו הריסה למשפחת ברגות'

עומאר חג'ג'לה מול שער המנהרה הסגור

בעשור האחרון ישראל ביצעה שורה של מהלכים שפגעו קשות בתושבי ולאג'ה. וגם היום, אחרי ההשתלטות על אדמות הכפר וניתוקו מירושלים בגדר ההפרדה שיצרה הרס אדיר בכפר ישראל מסרבת להניח לולאג'ה ולאפשר לתושביו לחיות בשקט. לפני שבועיים החליטו להיטפל למשפחת ברגות'. ובשבוע שעבר הדברים הגיעו לשיא גרוטסקי מול משפחת חג'ג'לה.

במשך 6 ימים משפחת חג'ג'לה היתה נצורה בביתה
בשבוע שעבר נעלו חיילי מג"ב את השער שסוגר את המנהרה בין הבית של משפחת חג'ג'לה והכפר. ישראל התעקשה לבנות את גדר ההפרדה בתוואי שמנתק את הבית מהכפר ומותיר אותו מהצד הישראלי. לאחר שהניסיונות של הצבא להוציא את המשפחה מביתה לא צלחו המדינה יצרה מנהרה בעלותה כ-4 מיליוני שקלים ושעוברת מתחת לגדר ההפרדה ושמאפשר למשפחה גישה אל הכפר. לאורך השנים הגיעו לבית חג'ג'לה אינספור קבוצות – פלסטיניות, ישראליות ומחו"ל – על מנת שאנשיהן יראו במו עיניהם את המציאות הגרוטסקית שישראל מייצרת תוך פגיעה קשה בזכויות הכי בסיסיות של הפלסטינים שתחת שלטונה.

הבית של משפחת חג'ג'לה הוא בצד ימין של התצלום., גדר ההפרדה מתעקלת ברבע התחתון השמאלי של התצלום. ובמרכז התצלום זו המנהרה מתחת לגדר שמחברת את הבית לכפר. במקום להזיז מעט את הגדר ישראל התעקשה על יצירת המציאות הבלתי אפשרית הזו.

הבית של משפחת חג'ג'לה מימין (אפשר ללחוץ על התמונה להגדלה). ומשמאל הם בתי הכפר בצד הפלסטיני של הגדר. כל יציאה מהבית – לחברים, למכולת ולבית הספר מצריכה מעבר דרך המנהרה לצד השני של הגדר.

מיום שני ובמשך 6 ימים שלמים השער היה נעול. הבית נמצא במרחק של מספר קילומטרים מהישוב הפלסטיני הסמוך בית ג'אלה. משמעות נעילת השער היתה אם כן שהמשפחה יכלה לצאת מביתה רק ברכב. אם המשפחה אינה נוהגת והילדים הם צעירים כך שבפועל המשפחה נותרה נצורה בביתה למשך רובו של השבוע. וזאת בזמן הרמדאן: לאורך היום מעייף להתנייד בגלל הצום ובלילה עם שבירת הצום נהוג לבקר חברים ולבלות איתם – אבל לא כשהמנהרה נעולה.

במשך ימים ארוכים המשפחה חשקה שיניים וקיוותה שהצבא יפסיק את ההתעללות ויפתח מחדש את השער. הם העדיפו לא לקיים הפגנה ולא לפנות לתקשורת מתוך חשש להכעיס את הצבא. במקום זאת הם פנו שוב ושוב אל קציני משמר הגבול. אחרי יומיים הם גם עדכנו את עורך הדין שלהם שהחל לפעול בעניין. כל זה ללא הועיל. ביום שבת – חמישה ימים אל תוך ההתעללות הזו – המשפחה היתה מיואשת לגמרי. מצבו הבריאותי של עומאר חג'ג'לה, אבי המשפחה שסובל מבעיות בריאותיות שונות, התדרדר.

ביום ראשון בבוקר פנו מעמותת עיר עמים  אל אחת הקצינות בלשכה של אל"מ עופר הינדי שהוא האחראי מטעם צה"ל על המנהלת של גדר ההפרדה. הקצינה התנערה מאחריות וסירבה לתת מענה. במקביל עדכנו מהעמותה את כתב עיתון הארץ ניר חסון ששלח שאלות למג"ב ולצבא. זה כבר הניע את המערכת ואחר הצהרים מג"ב הסירו את המנעול ופתחו את השער. מסתבר שהבושה לא אבדה לחלוטין ושפה ושם עדיין יש ערך לחשיפה תקשורתית. כמובן שהדבר רק מוכיח שלא היתה הצדקה אמתית לנעילת השער.

הבית של משפחת חג'ג'לה מסומן בעיגול אדום בקצה המזרחי של הכפר. גדר ההפרדה מקיפה את הכפר ומנתקת ממנו את בית המשפחה.

משפחת חג'ג'לה מונה חמש נפשות והיא קיבלה מהצבא שלט שפותח וסוגר את השער החשמלי במנהרה. על השער גם מפקחות מצלמות של הצבא. כך מתאפשר לבני המשפחה לנהל את חייהם מבלי שפלסטינים אחרים יוכלו להשתמש במנהרה כדי להיכנס אל ישראל. למרות שהמשפחה ביקשה לקבל מספר שלטים הצבא התעקש על שלט אחד. משמעות הדבר היא שכשהילדים יוצאים מהבית הם אינם לוקחים את השלט איתם וכשהם רוצים לחזור הביתה אחד ההורים פותח להם את השער באמצעות השלט.

המשפחה התקינה פעמון ליד השער כדי שהילדים יוכלו להודיע על שובם הביתה. בשבוע שעבר גילו חיילי מג"ב את הפעמון. משום מה יכולת האלתור הפלסטינית הכעיסה את החיילים, כאילו הקלת חייה של המשפחה פוגעת באופן כלשהו במג"ב. כך ננעל השער. הסיפור המלא שמכיל עוד כמה פרטים התפרסם הבוקר בכתבה של ניר חסון בעיתון הארץ.

צו הריסה למשפחת ברגות'
לפני שבועיים הגיעו פקחי בניה אל ביתו של חברנו אחמד ברגות' (אבו נידאל) והגישו לו צו הריסה בטענה לבניה חדשה שנעשתה ללא היתר. לאמיתו של דבר  מדובר בשיפוץ של מבנה שקרס בגשמי החורף.

ישראל ממשיכה למנוע מתושבי ולאג'ה לבנות. מצד אחד לא מאשרים תכנית מתאר שתאפשר לתושבים לבנות – ואפילו לשפץ – על פי היתרי בניה. מצד שני, פקחי הבניה הישראלים פוקדים את הכפר כל חודש ומוציאים צווי הריסה לכל מבנה חדש. בשלוש השנים האחרונות הוציאו פקחי בניה עשרות רבות של צווי הריסה לבתים בולאג'ה. כ-15 משפחות בכפר איבדו את ביתן בתקופה הזו וביצוע הצווים האחרים נמנע זמנית רק בגלל הליכים משפטיים שבדרך כלל מסתיימים בכישלון. צעירי הכפר שמעוניינים להתחתן צריכים לבחור בין ההימור המסוכן של בניה בלי היתר לבין עזיבת הכפר – כלומר לגרש את עצמם מולאג'ה. גירוש שאפשר לקרוא לו עזיבה זה כמובן בדיוק מה שישראל רוצה.

מכל עברי ולאג'ה מקודמת בניה נרחבת לישראלים. מהחלון המזרחי של ביתה של משפחת ברגות' אפשר לראות את ההרחבה המערבית של גילה – 700 דירות  שבנייתן לקראת סיום – שמתבצעת על קרקעות שהופקעו מולאג'ה. מהחלון הצפוני אפשר לראות את האדמות שאבדו לכפר ב-1948 ושעליהן אושרה בתחילת החודש תכנית "רכס לבן" לבניית 5,200 דירות. רק בולאג'ה אסור לבנות.

ישראל אינה מפסיקה להכות את אבו נידאל ומשפחתו. לפני 8 שנים המדינה התעקשה לבנות את גדר ההפרדה בתוואי שהביא לעקירת כרמי הזיתים, מקור הפרנסה של המשפחה. 180 עצי זית נעקרו ועשרות נוספים נותרו מהצד הישראלי של הגדר ואבדו למשפחה שמצבה הכלכלי הלך והתדרדר. לפני כשנתיים הצליחו הנכדים של אבו נידאל לקבל היתרי עבודה בישראל – עבודה קשה בבניין אבל המשפחה זכתה למעט רווחה כלכלית. אלא שלפני מספר חודשים הנכד הצעיר, מוחמד, נהרג כשסלע מחץ אותו באתר הבניה בבית שמש. המשפחה עוד לא הצליחה להתאושש והנה מגיע האיום בהריסה – אמנם למרבית מזלה לא מדובר בבית שבו היא גרה אולם תחושת הרדיפה והחנק קשה מנשוא.

ביקור אצל משפחת ברגות'. גדר ההפרדה ברקע

ישראל אינה מפסיקה להכות את משפחת חג'ג'לה. לאורך שנים המשפחה נאלצה לעמוד באינספור לחצים – איומים של הצבא, אלימות פיזית  של חיילים ומתח נפשי אדיר כשפיצוץ ההר, בניית הגדר והמאבק נגדה מתרחשים ממש על סף ביתם – כדי לשמור על ביתה. לפני שנה גם משפחת חג'ג'לה קיבלה צו הריסה לבית. במזל גדול בית המשפט קיבל את העתירה נגד ההריסה – אירוע נדיר ביותר. אז כעת הצבא מצא עילה לנתק את המשפחה מהכפר ולהשאיר אותם נצורים לשבוע כמעט.

ישראל אינה מפסיקה להכות את ולאג'ה כולה – גדר ההפרדה, ההשתלטות על אדמות הכפר והפיכתן לגן לאומי נחל רפאים והאיום הגדול מכולם של הריסת הבתים בכפר. מול ההתעללות הבלתי פוסקת הזו אנחנו פוגשים בולאג'ה אנשים מדהימים. חלקם על סף יאוש ובכל זאת ניכרת האישיות החזקה שלהם והיכולת לשאת את המכות הניחתות. רבים מהם רחבי לב שמתעקשים לשמור על אופטימיות ושאפילו ההתעללות המתמשכת בהם מצד המדינה לא הצליחה לכבות את אהבת האדם שבהם.​

מודעות פרסומת

התקדמות מדאיגה במחסום ולאג'ה והזמנה לסולידריות עם הכפר

התקדמות העבודות להעברת מחסום ולאג'ה (18 באפריל)

עיריית ירושלים חידשה את העבודות להעברת מחסום ולאג'ה וזאת למרות שבית המשפט המחוזי פסק שעליה לפרק את העבודות שביצעה שם לפני שנה. לכל אורך הסאגה של העברת המחסום העירייה מתנהלת תוך הפרה של החוק והוראות בית המשפט. אם חידוש העבודות הוא סימן לכך שבקרוב יועבר המחסום תהיה זו פגיעה קשה בתושבי ולאג'ה שתיחסם בפניהם הגישה לשטחים נרחבים של אדמות חקלאיות ולמעיין עין חניה. נוכח האיום הזה אנחנו נצא בשבת הבאה (4 במאי) ליום עבודה עם החקלאים המעבדים שטחים בסמיכות למיקום החדש של המחסום. בואו איתנו. להמשיך לקרוא

עדכונים על מחסום ולאג'ה ועל רכס לבן, תכנית הבניה הגדולה באדמות שאבדו לכפר ב-1948

העבודות בכביש היכן שאמור להיות מוקם המחסום החדש בין ולאג'ה לירושלים

העברת מחסום ולאג'ה מוקפאת עד לפברואר 2020

כפי שכבר סיפרנו, ב-9 בינואר פרסם שופט בית המשפט המחוזי עודד שחם את פסק הדין המוזר שלו בנוגע להעברת המחסום והשלמת ההשתלטות של עיריית ירושלים על מעיין עין חניה ואדמות חקלאיות של ולאג'ה. השופט פסק ששינוי המיקום של המחסום נעשה מסיבות ביטחונית ולכן הוא חוקי אבל שהעבודות שהעירייה ביצעה במיקום החדש לצורך העברת המחסום אינן חוקיות. לכן, קבע השופט שחם, העירייה צריכה לבטל את שעשתה ולהשיב את המצב לקדמותו (ואז היא תוכל לחזור ולבצע את אותן עבודות בדיוק ולהעמיד את המחסום במיקומו החדש). מבולבלים? אולי ההסבר שפרסמנו בזמנו יבהיר את צורת החשיבה הבעייתית של שחם.

בכל מקרה, במקום להעביר את המחסום למיקומו החדש כפי שפסק הדין מאפשר, העירייה הגישה ערעור לבית המשפט העליון. להמשיך לקרוא

העברת המחסום חוקית אבל העבודות להעברתו אינן חוקיות

בחודש שעבר הכריע שופט בית המשפט המחוזי עודד שחם בעתירה של תושבי ולאג'ה נגד שינוי המיקום של המחסום שבין העיר לכפר. השופט קיבל את טענות הכפר נגד העבודות שעיריית ירושלים ביצעה בכביש לצורך הקמת המחסום ופסק בזו הלשון:

"הקמת הקונסטרוקציה במקום על ידי העירייה, נעשתה בלא בסיס חוקי. הוא הדין בהצבת הבטונדות עם עמודי התאורה והתמרור שנעשה במקום. לפיכך אני מורה לעירייה להשיב את המצב במקום לקדמותו". השופט גם פסק שעל העירייה לשלם 5,000 ₪ לעותרים תושבי הכפר בגין ההוצאות המשפטיות שהיו כרוכות בעתירה.

זה המצב בכביש הבין עירוני שלפני עשרה חודשים העירייה החלה בו עבודות לצורך העברת המחסום.

צדק לולאג'ה? מה פתאום!

לרגע אפשר היה לחשוב שהלא יאמן קרה ומערכת המשפט הישראלית החליטה לפסוק לטובת ולאג'ה ונגד רשויות המדינה. אבל באותו פסק הדין השופט דחה את הטענה העיקרית של העתירה ונתן אישור להקים את המחסום היכן שעיריית ירושלים רוצה להקים אותו. להמשיך לקרוא

חודשו העבודות להזזת מחסום ולאג'ה – עיריית ירושלים ממשיכה לעשות מה שבא לה

אתר העבודות למחסום החדש בין ירושלים לולאג'ה

בשבוע שעבר חידשה עיריית ירושלים את העבודות להעתקת מחסום ולאג'ה. העבודות אינן תואמות את התרשימים שעל פיהם התקבל האישור להקמת המחסום החדש. עד כה גרמו העבודות להריסה של טראסה עתיקה אחת ועוד היד נטויה. למרות שפנינו אליה, רשות הטבע והגנים מאפשרת את ההמשך ההרס בגן הלאומי. נעשתה גם פניה לוועדה המחוזית שאישרה בזמנו את ההיתר על פי מי מידע שכיום מסתבר כמוטעה. בינתיים העבודות ממשיכות – בהשתלטות על אדמות פלסטיניות לא מקפידים על זוטות של שמירה על הטבע או היתרי בניה.

עדכון (31 בדצמבר): בעקבות המידע שלנו עמותת עיר עמים פנתה לוועדה המחוזית לתכנון ובניה. היועצת המשפטית של הוועדה הורתה לעצור את העבודות. זה אינו סוף פסוק אולם לעת עתה הקמת המחסום נעצרה.
להמשיך לקרוא

יותר מתאונה – חייו ומותו של מוחמד ברגות'

מוחמד ברגות' 1996-2018

אחד הידידים והשותפים הקרובים שלנו בולאג'ה הוא אחמד ברגות', אבו נידאל. אנחנו אורחי קבע בביתו וזכינו ליחסים אינטימיים עם משפחתו. בשבוע שעבר ניחת אסון על משפחת ברגות'. מוחמד, נכדו של אחמד נהרג באתר בניה ישראלי.
אחד הפעילים שלנו, שהכיר את מוחמד מאז היה נער בן 14, כותב על האופן שבו האלימות הישראלית נגד ולאג'ה עיצבה תחנות מרכזיות בסיפור חייו ומותו של מוחמד ברגות'. להמשיך לקרוא

הזמנה למסיקי זיתים בולאג'ה

עם בוא הסתיו מגיעה גם עונת המסיק.
השנה זו השנה הראשונה שחלק ניכר מהמשפחות בכפר נדרשות לקבל אישור מהמנהל האזרחי לצורך הגעה למטעי הזיתים שהלן. זאת אחרי שלפני שנה נוספו כשני קילומטר לגדר ההפרדה והתוואי שלה מסביב לכפר כמעט והושלם.

אנחנו נצא למסיק עם משפחת חליפה שהמחסום בין הכפר לירושלים מתוכנן לעבור למיקום חדש שצמוד לאדמותיה; עם משפחת חליל שקבוצת הירקות שלנו רוכשת ממנה ירקות אורגנים לאורך השנה ועם משפחות נוספות.

המסיק הוא הזדמנות מצוינת להגיע לכפר, לראות את יופיו כמו גם את כיעורה של גדר ההפרדה ולהתחיל להכיר את מי שחיים בו.

נצא למסיק ביום שבת ה-27 באוקטובר וביום ששי ה-2 בנובמבר.
ניפגש בירושלים בשעה 8:00 ונהיה בחזרה בשעה 16:00.
נסייע בטרמפים למי שירשמו ויבקשו זאת.

להצטרפות, נא למלא את טופס ההרשמה (שכולל גם ימי מסיק בדיר איסתיא)/
בנוסף, ביום ששי ה-26 באוקטובר משפחת ארבל מארגנת מסיק עם חבריהם בולאג'ה. להצטרפות ליום המסיק הזה אפשר לכתוב לנו.