איך בונים טראסה – הזמנה לסדנה בולאג'ה

טראסה ששיקמנו באחד מימי העבודה עם חקלאי ולאג'ה

אז איך בונים טראסה? מהזזת סלעים כבדים עם מינימום מאמץ ועד להעמדת קיר אבנים שמחזיק את עצמו ביציבות – יאסר ח'ליפה ילמד אותנו הכל.
יאסר הוא שותף ותיק שלנו בכפר ומורה בחסד בכל הנוגע לטכניקות של חקלאות פלסטיניות מסורתיות.

כבונוס ובמידה והזמן יאפשר נוכל ללמוד על זריעת חומוס ושאר גידולי חורף.

על רקע ההודעה שבקרוב הצבא ישנה את מיקומו של המחסום באזור ולאג'ה באופן שעלול לחסום את הגישה של תושבי הכפר לשטחים חקלאיים נרחבים זה זמן מצוין לתמוך ביאסר שממשיך לטפח את הטראסות שלו בדיוק מול המיקום אליו אמור המחסום לעבור. נוכל גם לראות בעיניים את האופן שבו גדר ההפרדה עלולה לסלק בקרוב את יאסר ושאר קהילת הכפר מאדמותיהם.

מתי: יום שבת 16 בדצמבר, 14:00-8:30
איפה: אדמות ולאג'ה ממש ליד ירושלים
איך מגיעים: ניפגש בירושלים וניסע יחד

עלות: 100 ש"ח (תינתן הנחה לבני זוג ולמי שהשתתפו בעבר בסדנה בכפר).
הרשמה: נא למלא את טופס ההרשמה
שאלות: כיתבו לנו

יאסר כבר החל להכין את השטח בו נלמד לשקם ולהקים טראסות.

יאסר כבר החל להכין את השטח בו נלמד לשקם ולהקים טראסות.

מודעות פרסומת

ההשתלטות על אדמות ולאג'ה מתקדמת

השבוע הודיע הצבא לתושבי ולאג'ה שבקרוב יועבר המחסום שבין הכפר לירושלים (ושהם אינם רשאים לעבור בו) ממקומו הנוכחי ליד עין יאלו (עין יעל) אל כיוון הכפר. מדובר בחלק מתהליך שהחל – יותר נכון התחדש – לפני כחצי שנה.

בסוף אפריל דיווחנו על חידוש העבודות להקמת גדר ההפרדה מסביב לכפר. מאחר שכבר לפני 4 שנים הושלמה רוב התשתית להקמת הגדר, העבודות התקדמו במהירות ומאז אוגוסט מוקף רוב הכפר במכשול: בדרום הכפר מדובר בחומה ומסביב למזרח וצפון הכפר זו גדר בגובה כ-8 מטר. להמשיך לקרוא

הזמנה לסדנה של חקלאות פלסטינית מסורתית

סדנה ללימוד טכניקות של חקלאות פלסטינית מסורתית
בהנחיית יאסר חליפה
יום שבת 23 בספטמבר  8:30-15:30

עם פתיחת השנה החדשה וחילופי העונות זה הזמן לסדנה נוספת עם יאסר – והפעם גידולי חורף. הלימוד הוא מעשי דרך התנסות ישירה. את מה שנלמד תוכלו ליישם בגינה בבית. להמשיך לקרוא

כמחצית מהבתים בחלק הירושלמי של ולאג'ה בסכנת הריסה

בשבוע שעבר דחה בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים עתירה של מספר משפחות מולאג'ה נגד צווי הריסה שהוצאו לבתיהן. במקביל דחה בית המשפט המחוזי עתירות דומות של משפחות אחרות מהכפר. כתוצאה מכך 14 בתים בולאג'ה עלולים להיהרס השבוע. העתירות מתנהלות בבתי המשפט בירושלים שכן מדובר בבתים שנמצאים באותו חלק של הכפר אשר סופח לירושלים ב-1967, עין ג'ואיזה שמו.

עורכי הדין שמייצגים את המשפחות יגישו ככל הנראה עררים לערכאות המשפטיות המתאימות מה שאולי יעכב את ביצוע ההריסות. אולם לתושבי הכפר ברור שההליכים המשפטיים לבדם לא יצליחו לבטל את ההריסות ושמדובר בלא יותר מדחיה של הקץ. נוסף על 14 הבתים שנמצאים בסכנה מיידית מתנהלים בבתי המשפט עוד כ-38 עתירות נגד צווי הריסה שהוצאו לבתים בעין ג'ואיזה. יותר מ-50 משפחות – כמחצית מהתושבים בחלק הזה של הכפר – נמצאות בסכנה לאבד את ביתן.

מאז אפריל 2016, פועלת המדינה באופן מוגבר על מנת לבצע הריסות בכפר. כ-30 צווי הריסה חולקו ב-13 החודשים האחרונים ומתוכם בוצעו באופן מיידי שבע הריסות. הבתים בולאג'ה נבנים ללא היתר משום שעיריית ירושלים מעולם לא הכינה תכנית מתאר לכפר. בהיעדר תכנית מתאר אין אפשרות לקבל היתרי בניה.

אחד הבתים שנהרסו בכפר באפריל שעבר

לעומת זאת, בהתנחלות הר גילה שצמודה לכפר מדרום ובשכונת/התנחלות גילה שנמצאת מעבר לואדי מזרחית לכפר, אישרה ישראל בניה של אלפי יחידות דיור על אדמות שחלק גדול מהן הופקע מהכפר.

לפני עשר שנים ואחרי שישראל הרסה בכפר עשרות בתים, יזמו התושבים הכנה של תכנית מתאר. את התכנית הכין בהתנדבות המתכנן קלוד רוזנקוביץ. התכנית נדחתה בועדות התכנון על חודו של קול ובכך הושם לאל הניסיון התמים לקבל צדק בתמורה להכרה בכללי המשחק הישראלים. קלוד נפטר השבוע אחרי שנים של התמודדות עם מחלה קשה שגם במהלכה המשיך בפעילות התנדבותית למען ירושלים ותושביה.

בשבועות האחרונים גם הושלמה הבניה של המקטע הלפני אחרון של גדר ההפרדה באזור ולאג'ה. הגדר מקיפה כעת את רובו של הכפר לאורך מספר קילומטרים ומנתקת אותו מירושלים. אם התושבים קיוו שיחד עם הפגיעה הקשה של בניית הגדר – עקירה של אלפי עצי זית ואבדן של רוב השטחים החקלאיים של הכפר שהגדר משאירה בצד הישראלי ושישראל הפכה לגן לאומי ואתר פיקניקים לישראלים – תיפסק לפחות הריסת הבתים הרי שתקוה זו התנפצה.

החומה והגדר בולאג'ה

אחד מחברי המועצה בכפר מספר שהטלפון שלו אינו מפסיק לצלצל מאז התפרסמה החלטת בתי המשפט בשבוע שעבר. "כל הכפר מתקשר אלי. 'אתם חייבים לעשות משהו' , הם דורשים ממני. אבל מה אנחנו יכולים לעשות. אנחנו בסך הכל מועצה מקומית, מה הם רוצים? שאקח את הטנקים שלי ואעלה על ישראל?". גם אל עורכי הדין שלהם המשפחות המאוימות אינן מפסיקות להתקשר, וגם הם אינם יכולים להבטיח דבר.

וטוב שכך. פעם אחר פעם מוכיח בית המשפט הישראלי שהוא אינו מקום של צדק עבור פלסטינים. לכן ההסתמכות הרבה של פלסטינים על הערוץ המשפטי משמעה ויתור מרצון על מאבק קהילתי והתנגדות שלא מכפיפה את עצמה לכללי המשחק הישראלים; כללים שמלכתחילה מכוונים נגדם.

ולאג'ה, כפר שנבנה אחרי 1948 בידי פליטים מולאג'ה המקורית, הוא אולי לא המקום שבו תינתן תשובה לפער הכוחות האכזרי בין ישראל לפלסטינים. אבל כשמחצית מעין ג'ואיזה נמצאת בסכנת הריסה משהו יהיה חייב לקרות. אנחנו שתומכים בכפר נמשיך להיות שם ולקחת חלק במה שקורה.

שוב הריסות בתים באל-ולאג'ה

ברגעים אלו מבצעת ישראל הריסות בתים בכפר, בחלק שסופח לירושלים. ישראל מעולם לא סיפקה בדל של שירות לכפר ואפילו לא העניקה מעמד תושבות למאות האנשים שחיים בשטח שסיפחה. אבל הריסות בתים שנבנים ללא היתר רק בגלל שישראל מנעה את אישורה של תכנית מתאר לכפר, את זה ישראל מתעקשת לעשות.

ההריסות הבוקר כואבות במיוחד. בשבוע שעבר ישראל חידשה את העבודות לבניית גדר ההפרדה מסביב לכפר. הגדר תנתק את הכפר מישראל, גרמה נזקים אדירים למטעים שמהם מתפרנסים אנשי הכפר וגוזלת מהם 1,000 דונם שיישארו מהצד הישראלי של הגדר ויהפכו לגן לאומי בו יטיילו ויבלו ישראלים. ישראל מקימה חיץ בינה לבין הכפר ובכל זאת מתעקשת "לשמר את הקשר" בדמות המעשה האכזרי של הריסת בתים. עשרות משפחות בכפר חיות בבתים שמרחפת עליהם סכנה של הריסה.

ההריסות מתבצעות כעת. מדובר בלפחות 3 בתים. לפחות שלוש משפחות שיאבדו את ביתן. עדיין מוקדם מדי והפרטים יתבהרו בהמשך היום.

אולם המהות ברורה כבר עכשיו:

ברורה הרשעות של מדיניות ההריסות. בולאג'ה, במזרח ירושלים וברחבי שטחי C. בשנתיים האחרונות ישראל הורסת בתים בקצב שלא נראה כמותו בעבר. שנתיים שבהן אלפי אנשים איבדו את בתיהם בהריסות שכל מטרתן גירוש של אוכלוסיה אל המובלעות של שטחי A ו-B.

ברורים היאוש אבל גם האדישות של אנשי הכפר שכבר אין להם כוח להתמודד עם האלימות שמופעלת נגדם וגם אין להם תקוה לשינוי חיובי באופק כלשהו. בניית הגדר, ההריסות, גזל האדמות – כל אלו מתקבלים בהכנעה, ללא ניסיון של התנגדות וללא התארגנות קהילתית שתקהה במשהו את המכות הניחתות.

וברורה גם אטימות הלב שלנו הישראלים. אטימות שהדבר היחיד שמתחרה בה זו הזחיחות של "העם המוסרי ביותר בדמוקרטיה היחידה …". אנחנו לא רוצים לדעת, בקושי מושכים כתף ואם בכל זאת יאלצו אותנו להתייחס לפשעים הללו, רבים מאיתנו ימצאו איך להאשים את הקרבנות. את ולאג'ה רואים היטב מגילה, מלחה, עיר גנים, גבעת משואה, קטמונים, עמינדב, עיר גנים וטלביה. עשרות אלפי ירושלמים יצאו הבוקר מהבית, יביטו לכיוון שבו נמצאים ולאג'ה והבתים שנהרסים עכשיו, ולא יראו דבר.

ככה זה נראה הבוקר בולאג'ה.

 

 

בעבר ישראל לא נהגה להרוס בתים בשכונות הירושלמיות שנותקו מהעיר בידי גדר ההפרדה. רשויות המדינה נעלמו מאזורים אלו לחלוטין, אינן מספקות להן שירותים ו"הגזר" היחיד במצב הקשה שנוצר כתוצאה מכך הוא שגם אין הריסות בתים.

אלא שמדיניות זו השתנתה לפני שנה. תחילה בולאג'ה, שם בין אפריל לאוקטובר 2016 חולקו צווי הריסה לכ-30 יחידות דירות ולאחר מכן באזורים נוספים כמו קלנדיה והחלק הירושלמי של חיזמה שכמו בולאג'ה סופחו לירושלים ב-1967 אך גדר ההפרדה מנתקת מהעיר.

חודשו העבודות לבניית גדר ההפרדה באל-ולאג'ה

אתמול חודשו העבודות בתוואי גדר ההפרדה בכפר. העבודות שהחלו באפריל 2010 הופסקו בפתאומיות בתחילת 2013 ומאז לא חודשו. עד להפסקת העבודות הוקמה חומה לאורך כקילומטר מהכניסה לכפר ועד לקו הסיפוח שחותך את הכפר. אתמול, אחרי הפסקה של 4 שנים הועמדו מספר מטרים של גדר גבוהה בהמשך לחומה.

מן הסתם הקמת הגדר תימשך כעת. רוב התשתית של המכשול כבר הוקמה ומה שנותר הוא להעמיד גדר אנכית לאורך כ-2 קילומטר מסביב לכפר. דבר זה צפוי לארוך מספר שבועות. עם השלמת הגדר הכפר יהיה מוקף מכל עבר כמעט. הצד המערבי של הגדר אמור להישאר פתוח וללא גדר אולם בכיוון זה נמצא הכביש בין ירושלים להר גילה שמהווה מכשול משל עצמו.

עדיין לא ברור מה יקרה באזור הצפון מערבי של הכפר. שם, במקטע של כ-500 מטר עבודות התשתית לא הושלמו וממידע שהגיע אלינו הדבר נוסע מבעיות הנדסיות לא פשוטות.

הגדר תנתק את גישתם של אנשי הכפר ל-1,000 דונם של אדמות פרטיות. באדמות אלו יש שטחים נרחבים של טראסות חקלאיות יפהפיות, אדמות מרעה וכן את מעין עין חניה הגדול. כל אלו הפכו, במקביל לעבודות על הגדר לגן לאומי שעיריית ירושלים ורשות הטבע והגנים הכריזו "לרווחת תושבי ירושלים".

ישראל טוענת שהגדר היא צורך בטחוני. מדוע אם כן התמהמהה המדינה עם השלמת המכשול הזה משך שנים? האם זה מקרי שחידוש העבודות על הגדר מתרחש בד בבד עם  השלמת פיתוח מרכז המבקרים שנועד למשוך המוני ישראלים לאדמות שנלקחו מולאג'ה לטובת "הגן הלאומי"?

חידוש העבודות הוא מכה גדולה לאנשי הכפר. כליאתם בגדר שעוברת צמוד לבתיהם ואבדן הגישה לשטחים החקלאיים הן עוול משולל הצדקה.

מימין רואים את חומת הבטון שעומדת על אדמות הכפר כבר 5 שנים. משמאל, קטע הגדר שהועמד אתמול ושמגמד את החומה שבעצמה מתנשאת לגובה של מספר מטרים.

מימין רואים את חומת הבטון שעומדת על אדמות הכפר כבר 5 שנים. משמאל, קטע הגדר שהועמד אתמול ושמגמד את החומה שבעצמה מתנשאת לגובה של מספר מטרים.

מולאג'ה למטבח שלכם – משלוח שבועי של ירקות

לאחר הפסקה של שנתיים, משפחת ארבל מחדשת את משלוחי הירקות מולאג'ה. החל ממאי אפשר יהיה לרכוש ירקות טריים ובלאדיים, מחקלאי הכפר אל-ולאג'ה.

המעוניינים להיות חלק ממעגל רוכשי הירקות, מוזמנים לכתוב לנו.

נשמח אם תפיצו הלאה לחברים ומכרים.

היוזמה לרכוש ירקות מכפרים פלסטינים באזור ירושלים החלה  בשנת 2006 עם חקלאים מהכפר וואדי פוכין שליד צור הדסה, ומשם המשיכה עם חקלאים מהכפר אל-ולאג'ה הנמצא בחלקו בשטח השיפוט של העיר ירושלים.

הפרויקט מאפשר לתושבים בירושלים להנות מירקות טריים ונקיים יחסית מחומרי הדברה (במחיר סביר) ומבסס קשרים של שכנות טובה בין יהודים לפלסטינים החולקים איזור מחיה קרוב.

הירקות טריים (נקטפים באותו היום או בהפרש של יום מחלוקתם לרוכשים) וגדלים לרוב בשיטות של חקלאות מסורתית, או בחממות בכפר אל-ולא'גה. החקלאים מבינים שהימנעות מחומרי הדברה או דשנים כימיים חשובה לנו ונמנעים עד כמה שניתן משימוש בהם, אבל אין פיקוח או תו תקן ואין מחויבות לאורגניות מוחלטת. החקלאים גאים בתוצרת וישמחו להרחיב ולספק פרטים לגבי שיטות הגידול.

בכל שבוע מקבלים:
מלפפונים (בערך קילו וחצי)
עגבניות (קילו)
צרור ירוקים (שבוע נענע שבוע פטרוזיליה)
עוד 3 סוגי ירקות , לפי העונה. בקיץ בעיקר: קישואים (קטנים וטעימים), שעועית ירוקה, לוביה, חצילים, פאקוס, צרור צנון, פלפלים. בחורף: חסה, כרוב, כרובית, עלי סלק, תרד, בצל ירוק, פול ירוק

סוגי הירקות המתחלפים הם בגדר "הפתעה" בסל – לא ניתן לדעת בדיוק מה מקבלים בכל שבוע, אבל אם, למשל, קיבלנו שעועית שבוע אחד ,לא נקבל שעועית שבוע מיד לאחר מכן.

עלות סל/ארגז מלא – 60 ש"ח
עלות ½ ארגז – 35 ש"ח

בכל שבוע ביום חמישי אחה"צ\ערב נציג מבין המשתתפים בפרוייקט נוסע להביא את הירקות מצומת הר-גילה (10 דקות נסיעה מקניון מלחה) ומחלק אותם לארגזים. נקודת החלוקה נמצאת בביתה של משפחת ארבל בשכונת עיר גנים (ליד המפלצת). משם יתר המשתתפים אוספים את הירקות. בקיץ מומלץ להגיע לאסוף את הירקות  ביום ה' בלילה או ביום שישי מוקדם ככל האפשר, לפני שהחום מתיש אותם.

מידת הקשר עם אנשי ולאג'ה משתנה לפי העדפות אישיות  החל מאיסוף הירקות (פעם או פעמיים בעונה), לחיצת יד והחלפת מספר מילות ברכה בנקודת מפגש בכניסה לישוב הר-גילה ועד להכרות מעמיקה יותר, ביקורים ואף קשרי חברות.

למעוניינים, הפרויקט מציע (מלבד ירקות טעימים ונקיים)  גם השתתפות במסיק הזיתים של משפחות החקלאים בעונה, הבאת עודפי בגדים וצעצועים למשפחות מהכפר, ומפגשים אישיים. הקמת גדר ההפרדה פגעה קשות במרקם החיים באל-ולא'גה ויצרה נתק בין הכפר לשטחים החקלאיים. ניתנת לנו הזדמנות לפעול ולהראות, שמשני צידי החומה חיים בני אדם המבקשים ומסוגלים לחיות בשלום.

להצטרפות להזמנת ירקות, לשמוע עוד פרטים ולהבין איך מתחילים, כיתבו לנו.
נשמח אם תפיצו לחברים נוספים.
כאן אפשר לקרוא על הסיפור של הפרויקט, כיצד נולד מיוזמה של משפחת ארבל והתפתח.